חיפוש
  • Motti Harush

מלחמת המטבעות ההפוכה - שינוי כיוון בשוק המט"ח

עודכן: 1 באוג׳

המלחמה שהייתה

עד לאחרונה, מדינות פעלו כדי להחליש את המטבע שלהן, כי מטבעות חזקים מדי פגעו בכושר התחרותיות שלהן, זו הייתה "מלחמת המטבעות".


ראשית לפני שנתחיל לצלול לעומק המלחמה והשפעותיה, נבין מהי מלחמת מטבעות? מצב בכלכלה בו מדינות מנסות להשיג יתרון בסחר בינלאומי על פני מדינות אחרות באמצעות הפחתת שער החליפין של המטבע שלהן ביחס למטבעות אחרים.

במסגרת צעדים ליציאה מהשפל הגדול בשנות ה30 של המאה 20 נעשו צעדים של מלחמת מטבעות ומדינות ביצעו פיחות במטבע על מנת לתמרץ את כלכלתן. בישראל הונהג פיחות בשנות ה-70, ה-80 ותחילת שנות ה-90 כשהייתה אינפלציה גבוהה.


שינוי כיוון ויציאה להתקפה

המשבר הכלכלי הנוכחי והדולר המתחזק מביא עמו דווקא "מלחמת מטבעות הפוכה" - מצב שבו מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן ביחס למטבעות אחרים ובעיקר מול הדולר.

מדינות רבות סובלות מאינפלציה, וכל מדינה מנסה לחזק את המטבע שלה על ידי העלאת ריבית כדי לנסות ולרסן את האינפלציה המשתוללת. הפד' הבנק המרכזי בארצות הברית מעלה את הריבית בקצב מהיר באופן יחסי לקצב שהתרגלנו וכסף רב זורם לארה"ב מה שנקרא תנועות הון פנימה, תהליך זה גורם לייסוף בדולר כך שמחיר היבוא של סחורות עולה כי לרוב המחיר שלהן בדולר.


לא תשמעו את מנהיגי הכלכלה מדברים על זה באופן רשמי, בעשור האחרון לא שמעו אותם מצהירים על כך שאנחנו נמצאים במלחמת מטבעות אבל כן ראינו עדויות לפעולות שתמכו בפיחות המטבע שלהם, כגון הורדת ריבית והרחבה כמותית, בישראל ראינו לא פעם את בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח באמתלה כי הוא רוכש דולרים על מנת לתמוך ביצואנים. לרוב ההודעות של בנק ישראל היו לקוניות והיו מנוסחות בצורה כזאת שהוא ממתן את התחזקות השקל כשבפועל הוא פעל להחלשת השקל.


בתקופה האחרונה אני חוזר לא מעט על משפט שהייתי אומר ללוחמים שלי בתקופתי כמ"פ בחטיבה 35, יש להתכונן למלחמה שתהיה ולא למלחמה שהייתה. וזה בדיוק מה שקורה היום בעולם. בשקט בשקט - המלחמה השתנתה.


סיכום זמני

מתחילת השנה אנחנו רואים כי בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח, הטלטלה בכלכלה עושה לו את העבודה ומחלישה את השקל מול הדולר, אנחנו שומעים לא מעט כי האינפלציה בישראל מהנמוכות בעולם וזה בעיקר בזכות השקל החזק.


בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי מגמה והחל מהרבעון השני של 2022 היחלשות השקל אף תורמת לעלייה באינפלציה לאור פערי הריבית שהולכים ומתרחבים בין השקל לדולר.


בטווח הארוך הכוחות הבסיסים שתומכים בהתחזקות השקל למעשה עדיין פה: כגון, תנועות ההון פנימה בזכות ענף ההייטק והגז, רנטות מהסכם השילומים עם גרמניה ותרומות גמ"ח שנכנסות לישראל ומגדילות את החשבון השוטף.


בטווח הקצר אנחנו עשויים לראות היחלשות של השקל אשר תתרום לאינפלציה להמשיך ולטפס גם בשנת 2023, מה שיגרום להמשך העלאות ריבית והתייקרות של המשכנתאות וההלוואות הצרכניות, אז לפני שאתם לוקחים הלוואה כדי לטוס לחו"ל או לקנות בגדים או סתם בילוי, תחשבו טוב האם זה משרת את הצרכים שלכם בתקופה הקרובה, עידן הכסף הזול נגמר לעת עתה.


לתוכן נוסף מוזמנים לעקוב אחריי ברשתות החברתיות Twitter linkedin Facebook

סקירה זו נכתבה על ידי מוטי הרוש, והיא מביאה לידי ביטוי דעה אישית בלבד ולא המלצה או שידול לביצוע פעולת השקעה. לקרן פלקון קפטיל ה.ח שותפות מוגבלת ו/או למוטי הרוש אין כל קשר עסקי עם החברה המוזכרת בסקירה ולא מתקבל שום תגמול תמורת הכתבה מאף גורם.



29 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול